היי חברים, שמי נגה, בת 33 עוד מעט, אמא למאיה (5.5) ותום (1.5), אשתו של ניר, וקונדיטורית. אנחנו חדשים בנוף ההולנדי.

יש מקומות שאני חייבת לעזוב כדי לאהוב. ואם זה קורה סימן שעזבתי בזמן. אני , כמה ימים לפני המעבר ללונדון

אתם נמצאים ברילוקיישן בהולנד עם ילדים קטנים? הנה כמה טיפים איך לצלוח את החיים, ובכיף: הצעה לטיול: פסטורליה ופנקייק בדרך לים>>

באותו יום חמישי התחלתי לכתוב משהו על הנוף השטוח של הולנד ועל ההשפעה שלו, אם קיימת כזו, על האנשים שחיים

רגע לפני שאנחנו אורזים את כל החיים שלנו פה, נעצרתי קצת כדי לכתוב ולשחרר לחצים. כמה כיף זה להסתכל אחורה

אחרי ארבעה חודשים הבנתי שרילוקיישן זה בדיוק כמו צבא. זה הבסיס שלך לשלוש השנים הקרובות. מגיע תאריך הגיוס, אתה יורד

זה לא שאני איזו מדריכת חוגי סיור ציוניים או שאי פעם הייתי מיטיבת לכת, ממש ההפך הגמור. בילדותי טיילתי, עם

שעות פתיחה, על מה חשבתם שאני אכתוב כאן? שעות פתיחה של בתי עסק בהולנד, עוד לא הבנתי איך זה עובד.

בכל פעם שאני מגיעה לביקור בארץ ישראל אני שומעת שהכל נראה מזה מדהים ומושלם אצלנו בהולנד, איך שגם הם היו

יש קטע כזה ביהדות, שכלים חדשים, לפני שמשתמשים בהם לראשונה, צריך להטביל. בארץ יש מקווה כלים ייעודי ואפשר גם בים

קצת אחרי שעברנו להולנד והתמקמנו בדירה חדשה במרכז העיר, לקחתי על עצמי להעתיק את החיים שלנו מת״א לברדה ועמית נתן

אני חייבת לומר שעוד בארץ לפני המעבר , הייתי בטוחה שהבדלי התרבויות בין הולנד לישראל לא כאלה גדולים ושהכל יהיה

אם הייתם אומרים לי לפני כמה שנים שאני אתהלך בדרכי הביתה ,בשש מעלות, דרך פארק קסום עם ברבורים, כשמעליי נושרים

  שבועות בפתח ואי אפשר לעבור את החג הזה ללא אזכור של מוצרי חלב – במיוחד מאחר שאנחנו חיים עכשיו במעצמת גבינות!

עשר שנים! החודש אנחנו כבר עשר שנים בהולנד. החודש אני גם חוגגת 40… כך שרבע מחיי אני שוכנת במדינה השטוחה,

אז נכון שלכל אחד יש את העוגיה האהובה עליו?  אז אני כל פעם משנה… פעם זה היה עוגיות שוקולד מושלגות,

״לכבוד הקיץ שהגיע כתבתי שיר אמנם אני עוד לא מזיע, אבל איני מסתיר את תשוקתי אל העונה ששמה קץ לקור.

הימים הבהירים בחוץ מספקים לי הרבה אנרגיה. אנרגיה להכין, לעשות, לדחוף את עצמי קדימה. זה לא מובן מאליו כשחיים במדינה