המהגר היהודי שהפך להיות “מלך הקולנוע מרוטרדם”   

בשל אהבתי לקולנוע ולסרטים, תיאטרון טושינסקי שבמרכז אמסטרדם משך אותי בקסמו, בארכיטקטורה המרהיבה שלו, לחקור ולהתעניין על אודותיו, ולגלות את הסיפור שמאחורי היופי. ככל שקראתי יותר, גיליתי סיפור מעניין ומרגש. סיפור חיים של אדם ומשפחתו, של אהבתו למסך הכסף ולבניית בתי קולנוע מפוארים, סיפור הצלחותיו והגשמת חלומותיו עד המלחמה ששינתה הכל.

אברהם אייזק טושינסקי

אברהם אייזק טושינסקי (1942-1868) בן למשפחה יהודית ענייה מפולין, הגיע בגיל 17 לרוטרדם כשבכוונתו להמשיך בהפלגה לאמריקה. אבל כפי שקורה לעתים, התוכניות השתנו, והבחור השתקע ברוטרדם, ואף הביא אליה את אשתו מניה (מרים ארליך) אשר נישאה לו בפולין. יחד הקימו את פונדק הדרכים “פולסקי”, שכפי שמעיד שמו, נתן שירותים בעיקר ליהודים שהגיעו ממזרח אירופה.  

בתחילת המאה הקודמת העיר רוטרדם הלכה והתפתחה, ואיתה עסקיהם של הזוג טושינסקי. במקביל פרחה אז תעשיית הקולנוע. טושינסקי חובב התיאטרון והסינימה, שכר מבנה של כנסייה קטנה מעיריית רוטרדם, והמיר אותו לבית הקולנוע הראשון שלו, “טאליה”, ב-1911. הייתה זו תחילתה של אימפריה. במהלך 17 השנים הבאות הקים לא פחות מחמישה בתי קולנוע מפוארים ברוטרדם: “טאליה”, שעבר למבנה חדש ומפואר במרכז העיר, “סינמה רויאל”, “סקאלה”, “אולימפיה”, וה”גראנד תאטר” בשנת 1928.

עוד כתבות על שואת יהודי הולנד:

 

משפחת טושינסקי מאזינה לקונצרט במסעדה באמסטרדם 1932

טושינסקי נשא עיניו גם לאמסטרדם וב- 1918 רכש קרקע בעיר באזור שבין מגדל המונט וכיכר רמברנדט (כיום). הוא תכנן לבנות אולם ברמה עולמית מהחומרים המשובחים ביותר. טושינסקי הצליח להביא ציוד יקר ומורכב לאמסטרדם, ובית הקולנוע נבנה בעלות של ארבעה מיליון גילדן. ב-28 באוקטובר 1921 נערכה הפתיחה החגיגית של בית הקולנוע המפואר, היחיד שנשא את שמו של היזם היהודי – “תאטר טושינסקי”. 

המבנה המרשים, שעוצב על ידי האדריכל היימן לואיס דה יונג, משלב סגנונות רבים – ארט דקו, ארט נובו, אסכולת אמסטרדם, השפעות אסייתיות וכמובן עיצובים פרי דמיונו של טושינסקי. הלובי המרשים בכניסה תוכנן באופן שגורם לבאי הקולנוע לחוש שהם פוסעים לתוך עולם של פנטזיה ואשלייה. האולם המרכזי בעל שתי קומות ומרפסת ומכיל 1,200 מקומות ישיבה. אולמות נוספים שימשו למופעי קברט ולבית התה. התיאטרון היה חדשני לא רק בתחום האדריכלי והעיצובי, אלא גם מבחינת המערכות הטכנולוגיות שנחשבו אז למהפכניות ובזכות מערכת החימום והאוורור ששמרה על טמפרטורה קבועה בכל אולמות התיאטרון. בבית הקולנוע הוצגו לא רק סרטים מרחבי העולם, אלא גם הופעות תיאטרון ומוזיקה, ואמנים בין-לאומיים הופיעו בו. 

קולנוע טוסינסקי אמסטרדם (צילום: אורי פורת)

“לא אנטוש”

השחקן מוריס שבלייה בתחנה המרכזית באמסטרדם עם אברהם טושינסקי, שני משמאל (1932)

בעוד שהעסקים שגשגו, בתחום המשפחתי פקדו את בני הזוג שורה של טרגדיות. התאומים שנולדו להם ב-1908, מאייר ונתן, מתו בזה אחר זה תוך שלוש שנים. גם בנם הבכור, וילי, שנכנס לעסקי הקולנוע ועבד כמפיק, הלך לעולמו ממחלת הסרטן בגיל 33, מעט לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. מצבתו בבית הקברות ברוטרדם נושאת כיתוב ארוך בעברית ועליה מתנוסס מגן דוד. זהו הקבר היחיד שנותר לבני משפחת טושינסקי.  

הכיבוש הגרמני של הולנד הביא לקצה את האימפריה המשפחתית. בתי הקולנוע ברוטרדם לא שרדו את ההפצצה האכזרית על העיר. על המבנה המפואר באמסטרדם עוד הספיק טושינסקי להניף את דגלי הולנד ובריטניה ביום ההולדת של המלכה וילהלמינה, דבר שכמובן נאסר כליל תחת הכיבוש. בניגוד למלכה, שגלתה מארצה לאנגליה, טושינסקי סירב לעזוב את הולנד כשניתנה לו האפשרות, והצהיר: “בזמנים הטובים שגשגתי כאן, לא אנטוש בזמנים הרעים”.

21 שנה לאחר פתיחת התיאטרון באמסטרדם, ב-1 ביולי 1942, נעצר טושינסקי עם אשתו. הם נשלחו למחנה הריכוז וסטרבורק ואחר כך לאושוויץ, שם נרצחו.

במהלך מלחמת העולם השנייה שונה שמו ה”יהודי” של התיאטרון והוא קיבל את השם “טיבולי”. לאחר המלחמה הוחזר השם והוא מתנוסס עד היום מעל שער הכניסה. זהו בית הקולנוע היחיד מבית היוצר של טושינסקי שעדיין פועל, מואר באופן קבוע באנשים ובהקרנות בכורה, כפי שחלם וחזה איש העסקים היהודי. 

חזית בית הקולנוע טושינסקי ב- 2019 (צילום:אורי פורת)

בתחילת המאה הנוכחית שופץ התיאטרון והורחב, אך שמר על סגנונו הייחודי והמקורי. נבנה בו אגף חדש ובו שלושה אולמות נוספים. מדי שנה מארח האולם פסטיבלים מקומיים ובין-לאומיים כמו פסטיבל “סרט” ליצירה ישראלית ופסטיבל IDFA, הפסטיבל החשוב בעולם לקולנוע תיעודי. פרט לתיאטרון הנושא את שמם מונצחים טושינסקי ומשפחתו בעירם רוטרדם. בעיר רחוב הקרוי על שמו ובחזית הבית שהיה בית המשפחה ניתן למצוא את אבני הנגף המעידות על גירושם משם. 

המהגר העני, בנו של חייט, הפך ליזם מצליח בזכות האנרגיה הבלתי נדלית שלו, והאמונה ששום דבר אינו בלתי אפשרי, גם כשאחרים אומרים אחרת, הכל אפשרי — ובענק. כך הפך למפעיל הקולנוע החשוב ביותר בהולנד. באוקטובר 2021 יחגוג בית הקולנוע 100 שנה להקמתו. בטוחה אני כי תהיה זו חגיגה גדולה לכל אוהבי הקולנוע ולכל מי שחולם ומאמין שחלומות לעתים הופכים למציאות. 

מה שקרה אז בקופישופ, מה שקרה בחנות הספרים

מנחת קבוצות פוקוסינג/התמקדות ומטפלת פרטנית בקליניקה באמסטרדם, בוגרת לימודי תואר שני בעבודה סוציאלית M.S.W. אוהבת ללמוד ולחקור, חובבת קולנוע, צילום, ציור וריקוד ובעיקר מפגש עם אנשים, שתמיד יוצר משהו מעניין ומרתק.
מאמינה ביכולתו של האדם לדעת את אשר נכון לו, בהצבת מטרות והשגתם, בעיקר על ידי מתן אפשרות, סביבה מתאימה ושימוש בכלים מעשיים להגשמת הרצון – להיות הכי קרוב לעצמי ולהרגיש טוב עם זה.
חברת מערכת בצוות דאצטאון.

  • דני
    21/04/2020 at 12:38

    מאד מעניין מיכל, תודה רבה. האם ידוע לך אולי איזה רחוב ברוטרדאם נושא את שמו?

    • Michal Michal
      21/04/2020 at 15:00

      היי דני, תודה רבה. לפי העיתונות המקומית nos ו Het Parool הרחוב נמצא בין
      Erasmus MC and Rochussenstraat. אבדוק במדויק ואחזור אליך…

Leave Your Comment

Your email address will not be published.*