בדיוק בין ההיפוך החורפי “winter solstice” והשוויון האביבי “spring equinox”, בעיצומו של החורף ובתזמון מתואם להפליא, מתרחשת עונת הקרנבלים חובקת עולם. מקרנבל

אני לא יודעת אם זה עניין ישראלי, פולני, או אולי רק אצלי במשפחה, אבל בתקופת החורף, לפני כל תכנון נסיעה

מאז שנת 2002 בה סיימתי את חוק לימודי בעבודה סוציאלית, אני פוקדת מתנסים, אולמות המוארים בתאורת ניאון ואודיטוריומים עייפים, שמוצפים

מי מכם קיבל את השוק התרבותי של המטבח ההולנדי הפצפון שנראה יותר כמו צינוק מאשר מטבח? מי מצא את עצמו

בקליפת אגוז: עם תחילת השנה החדשה רבים מציבים לעצמם מטרות בתחום התזונה הבריאה. עכשיו, להציב מטרות זה דבר אחד וליישם אותן

1. שהם שקטים, נקיים ומסודרים ככה אמרה בתי בת התשע כששאלתי אותה מה היא אוהבת אצל ההולנדים, והיא כמובן צודקת.

היום בבוקר הלכתי למכון הכושר השכונתי. מקום קטן, הממוקם בתוך בית הולנדי צר וארוך כזה עם גרם מדרגות צר ותלול

בארץ קיים הביטוי הזה – אחרי החגים. התקופה הזו של ספטמבר/אוקטובר שיש בה בבת אחת המון חגים, אירועים, ארוחות משפחתיות,

בקליפת אגוז: חנוכה זה אחלה חג אבל מאכלי החג המסורתיים הם לא בדיוק התגשמות של אוכל בריא אז איך כן

אנחנו מתקרבים לימים הקצרים ביותר בשנה. אז מה שלומכם? איך אתם מרגישים בתקופה הזו? האם גם אתם חווים את ירידת

בקליפת אגוז: החורף הוא זמן של התכנסות פנימה וצורך במזון חם ומשביע. איך לא להתבאס מהחורף ולהנות מפינוקים מנחמים שעושים

בוקר אחד לפני שנה וחצי או שנתיים פתחתי את דלת ארון הבגדים וכל תכולתו נפלה עליי.   בלי שום סדר או

היום בבוקר הייתי באסיפת הורים של יהלי, הבן הבכור שלי. הוא לומד בביה”ס הבינלאומי של האג במה שע”פ הספירה המקומית

לא תיארתי לעצמי עד כמה במעבר להולנד אצטרך להסתגל לתרבות אחרת לגמרי. לקחתי בחשבון את הדברים הגדולים (כמו העובדה שהרבה

טוב, אז הפעם אני רוצה לנסות לעשות קצת סדר ולכתוב על נושא שעליו אני מקבלת הרבה שאלות:  דגנים, כן או

נֵלי, השכנה ההולנדית שלנו, מעולם לא תקרא את זה. אמנם רק קיר אחד מפריד בין הבתים שלנו, אבל יותר מדי

המעבר למדינה זרה אינו קל כלל ובעיקר, כפי שכולנו כבר יודעים פה, גם בתחום האוכל נדרשים שינויים רבים שלא תמיד

למה לא בעצם, הא? מה רע לנו פה? החיים כאן נוחים יותר בכל פרמטר ובכל קנה מידה. אחרי ביקור מאובק,