קיץ בהולנד, כמו במרבית מדינות צפון-אירופה (ובימים אלו, אף מדינות יותר דרומיות, כמו ישראל למשל), משלב בתוכו ימים שמשיים וימים
כשסיפרתי לאחותי שאני הולכת לבקר במוזיאון התיקים באמסטרדם שמעתי גיחוך קל בקולה, מה זאת אומרת מוזיאון התיקים? שם המקום כמובן
הקיץ מגיע ועימו החופש הגדול. מי שעוקב אחרי יודע שיש לי שני בנים קטנים, אז החופש הגדול (או בהולנדית חופשת
יש לי חברה, קוראים לה לרה. לפני שנים רבות (ואו, זה מתקרב ל 20) סיימנו יחדיו את מסלול לימודי הרפואה
זה לקח לי 15 דקות. כל דבר פה לוקח לי 15 דקות. גם המרחקים הארוכים יסתכמו ב-15 דקות. ואז מסתבר
מעבר מדינה הוא מצב מורכב מבחינה רגשית שפתית ותרבותית. לא משנה אם אנחנו חיים בזוגיות של שני ישראלים או הורה
שמתם לב שבארץ כשהילדים יוצאים לחופשה זה בגלל החגים, ובהולנד זה בגלל העונות? חופשת אביב, קיץ, סתיו. אין צורך בסיבה
הכניסה שלי אל תחום האופנה עולה מדרגה ואני מצטרפת לצוות המתנדבים של האירגון (בתרגום ישיר) “להתלבש להצלחה”. זהו אירגון בינלאומי
דאם סקוור, 10 בבוקר, 27 באפריל 2015. ממש עוד מעט המדרכות והכבישים יתמלאו באנשים, וסירות יגדשו את תעלות העיר. כרגע
למה רק אני מבינ/ה את מה שהילד/ה שלי אומר/ת? בזמן שאנחנו ההורים מבינים כל מבט חיוך מילה או תנועה של
בדרך כלל אני מדבר על אוכל ומטבחים שונים מהעולם… אולם לקראת ימי הזכרון והעצמאות, אעשה אתנחתא קצרה ואכתוב על משהו
בערך שלוש פעמים בשנה משכירים אולם במרכז קהילתי בעיר, מתארגנת קבוצת נשים ממדינות שונות אשר גרות באזור (ליידן) וכל אחת
אז פסח. חגים זה משפחה. ואני כמו שאתם יודעים חיה רחוק ממנה. נכון, אז אנחנו מנסים לייצר חלופות, לבלות ולחגוג
ימים אחרונים של קרירות אמיתית, אולם אפשר להרגיש שמאור היום המתארך, שהגלגל לא מפסיק לזוז ושהזמן ממשיך קדימה. זו תקופה
אני מנסה להבין ולא מצליחה, קולטת מילים כמו קר, כחול, שלג, עכשיו. תוהה מה בייבי חן חושבת עליי, שאני לא
אך האביב…. חיכינו לך כל כך והנה אתה כאן. סוף סוף אפשר לצאת ולטייל, ליהנות מהירוק, מהפריחה, משלל הצבעים שמסביב.
אז כמה בנאלי זה דווקא בפורים לתת בבלוג שעוסק באוכל, פוסט על אוזני המן? ולא שלא חשבתי על זה, אבל